איך להשתחרר מהיאכנה שבתוכי?

נתחיל מזה שיותר קל וטבעי לנו להפוך ליאכנה מאשר להשתחרר מהיאכנה.
                                                                                                                  
היאכנה מתפתחת בתוכנו כחלק מזרימת החיים, כמו להעלות קצת במשקל, זה קורה מעצמו. לעומת זאת להשתחרר מהיאכנה זה כבר דורש הרבה יותר.

כמובן קל לזהות את היאכנה, אך עדיין לא בטוח איך משתחררים ממנה.

הנה כמה רעיונות:

• לוותר על המחשבה שהגעתי למנוחה ולנחלה ושכעת אני רק צריכה לשמור על מה שהשגתי.  צעירים תמיד מרגישים שהם בתחילת הדרך, זה יוצר רעננות וסקרנות. לעומת זאת היאכנה בטוחה שהיא עשתה את זה, סגרה את הבאסטה ורק צריכה לקוות ששום דבר לא השתנה.
• אזהרה: רק לאמיצות הלב. לרצות להיות מופתעת מהחיים ולאפשר לחיים שלי להשתנות; עם דגש על החיים שלי ( לא של חברים, ילדים, דמויות בסדרות טלוויזיה).                                                                                     חלק זה בדרך כלל מערב שינויים לא צפויים בתוכנית שלי, האויב מספר אחד של היאכנה.                                                                                                    כדאי לזכור שהיאכנה מאוהבת בתוכנית שלה לחיים ובטוחה שכל שינוי בתוכנית זה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לה.                                                            
• משהו שממש לא רציתי שיקרה - קרה, וראיתי שהכול בסדר, ובעצם אפילו הרבה יותר טוב.
• להיקרע מצחוק – על עצמי, חיסון יאכנה רב- עוצמה. כל הרגעים בהם אני יכולה ממש לצחוק על עצמי, בייחוד על פרות קדושות בחיי. עדיף לצחוק ביחד עם חברה. ובאותו עניין מומלץ לראות הומור פרוע, הומור נשי – איליין, עלמה זק, עדי אשכנזי, שרה סילברמן ועוד המלצות יתקבלו בברכה.

יש לכן רעיונות נוספים?

אשמח מאד לשמוע. 

עוד על פסיכולוגיה נשית 

זוגיות  דייטינג